מנהל אתרקטרקט (cataract) הנה מחלת עיניים אשר באה לידי ביטוי על ידי עכירות עדשת העין. במחלת הקטרקט ניתן לטפל בעיקרא באמצעות ניתוח נפוץ וברוב המקרים, המדובר בניתוח פשוט. אך מה עושים במקרה של פגיעה בעינו של המנותח במהלך ניתוח קטרקט?
מאות אם לא אלפי ניתוחי קטרקט מתבצעים כול יום ברחבי העולם, אך למרות שהניתוח קל יחסית הוא חובה בתוכו סיכונים וסיבוכים רבים, אשר נגרמים לעיתים בשל רשלנות רפואית .
מהם תסמיני הקטרקט?
- ירידה בראייה
- ראייה מטושטשת
- כפל ראייה (דיפלופיה)
- שינוי ברפרקציה
- שינוי מיופי (קוצר ראייה)
- סנוור וכתמי צבע (Glare and Halos)
- היפראופי (רוחק ראייה)
מהם הסיבות וגורמי הסיכון למחלת קטרקט?
- טראומה לעין (פיזית, מכאנית)
- גיל המטופל (ככל שהאדם מבוגר יותר כך עולה הסיכון לפתח קטרקט)
- עישון
- חשיפה לקרני שמש (בעיקר קרני UV)
- פעילות רדיקלים חופשיים בעדשה
- תורשה – חשיבות לסיפור משפחתי של קטרקט
- השמנת יתר
- מחלות עיניים שונות
- דלקת עיניים (אובאיטיס)
- ניתוחים תוך עיניים
- קוצר ראייה
- אי ספיקת כליות כרונית
- דרמטיטיס (מחלת עור)
מהו הטיפול הנפוץ ביותר במחלת קטרקט?
הטיפול במחלת הקטרקט הינו פשוט יחסית, ומצריך ניתוח בהרדמה מקומית או כללית, אשר במהלכו, פותחים את העין בשולי הקרנית ומוצאים את התוכן העכור מהעדשה.
כמו כן, ניתוח קטרקט בדרגה חמורה יותר, מתבצע גם כן בהרדמה מקומית או כללית, אשר במהלכו מוחלפת העדשה העכורה בעדשה מלאכותית, קבועה, אינה גמישה אך מותאמת לעין המטופל.
מהם הסיכונים ותופעות הלוואי בעקבות הניתוח?
- פגיעה ופתיחת המעטפת האחורית של העדשה
- איבוד הזגוגית
- יובאיטיס (דלקת של העין)
- היפרדות רשתית
- אסטיגמטיזם גבוה (תופעה רפואית אשר קיימים שני מרשמים שונים בעין אחת)
- איבוד חלקי עדשה
- ירידה בראייה
- איבוד חלקי האישון
- קטרקט משני
- דימום כורדיאלי
- אנדופטלמיטיס (דלקת של חלל העין)
רשלנות רפואית בניתוח קטרקט
כל ניתוח חובה בתוכו סיכונים, תופעות לוואי וסיבוכים עתידיים. חובת הרופא המטפל הוא להסביר ולתת למטופל את כל המידע לגבי מהלך הניתוח והתופעות לוואי והסיבוכים האפשריים, רופא אשר לא נותן מידע זה, מסתכן בתביעת רשלנות רפואית.
מטופל אשר נפגע מניתוח קטרקט ומעוניין להגיש תביעה כנגד הרופא או הצוות אשא טיפל בו, צריך קודם כול לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין מומחה ומנוסה בתביעות מסוג רשלנות רפואית.
עורך הדין ישלח לבדיקה ולקבלת חוות דעת רפואית את התיק הרפואי של המטופל, על מנת לבדוק האם אכן קיימת עילה לתביעה, באם בנמצא, שאכן קיימת עילה לתביעה, יגיש עורך הדין קובלנה לבית המשפט.
השופט יבדוק באמצעות מבחן “הרופא הסביר” האם אכן הרופא או הצוות המטפל, ביצעו רשלנות רפואית ובשל כך נפגע המטופל או שמה יד המקרה והגורל האכזר.