מנהל אתרהתקן תוך רחמי (intrauterine device), הידוע גם בשם “טבעת “, הינו אחד מאמצעי מניעה למניעת הריון (אמצעים אחרים: קונדומים, גלולות וכדומה). מה עושים במקרה של טעויות רופאים?
ההתקן מוחדר לתוך הרחם ומונע על ידי שחרור הורמונים ספציפיים כניסת האישה להריון.
התקן תוך רחמי הינו אמצעי המניעה היעילים והבטוחים ביותר (כ-98%)
אך כמו בכל דבר, גם להתקן תוך רחמי ישנם סיכונים ותופעות לוואי העלולות לגרום לנזקים.
נשאלת השאלה האם הסיבוכים עקב התקן תוך רחמי נגרמים בשל רשלנות רפואית מצד הגניקולוג בעת התקנתו או הסרתו?
כיצד פועל התקן תוך רחמי?
התקן תוך רחמי פועל במספר דרכים:
- גורם לדלקת מקומית ברירית של הרחם, ועקב כך מונע מהרירית לקלוט את הביצית המופרית
- גורם לדלקת מקומית ברירית של הרחם. עקב דלקת זו ישנה פגיעה ישירה בתאי הזרע ועל ידי כך נמנע הריון
- רוב ההתקנים התוך רחמיים מורכבים מנחושת. הנחושת יוצרת תגובה אנזימית אשר מונעת קליטת הביצית המופרית. כמו כן, הנחושת מאיטה את תנועת הזרע לעבר הביצית ובשל כך מפחיתה את סיכויי הפריית הביצית
- ההתקן התוך רחמי גורם בשל הימצאותו ברחם, להתכווצויות הרחם, ועקב כך הביצית אינה יכולה להיקלט ברירית הרחם
כיצד מתקינים ומסירים התקן תוך רחמי?
רופא מומחה בגניקולוגיה, מחדיר את ההתקן דרך צוואר הרחם אל תוך חלל הרחם.
לכל התקן יש חוט המחובר לו ונראה דרך הנרתיק, ובעזרתו ניתן להסיר את ההתקן בשעת הצורך.
מהם הסיכונים, סיבוכים ותופעות לוואי הנגרמות עקב התקן תוך רחמי?
- הפרעות בפוריות האישה (סיבוך נדיר)
- כניסה להריון למרות ההתקן, דבר המצריך הפלה מיידית, אחרת העובר ייוולד עם מומים ופגמים קשים ובלתי הפיכים
- זיהומים ודלקות
- כאבים עזים
- דימומים מוגברים
- אלרגיה לחומר ממנו עשוי ההתקן
- אי נוחות או כאב באגן הירכיים
- דלקות באגן הירכיים
- כאבי בטן תחתונה והתכווצויות
- דימומים בין וסתיים
- הפרעה במהלך קיום יחסי מין
- הריון חוץ רחמי
- ניקוב הרחם (סיבוך נדיר)
- פליטה ספונטנית של ההתקן מהרחם
רשלנות רפואית והתקן תוך רחמי
אישה אשר נפגעה בשל התקן תוך רחמי, בשל כניסה להריון המצריך הפלה מיידית, גרימת נזק לרחם, הריון חוץ רחמי, זיהומים, דלקות, בעיות פוריות וכדומה, ורוצה לתבוע את הגניקולוג שלה בשל רשלנות רפואית, צריכה קודם כול לפנות לקבלת יעוץ משפטי אצל עורך דין מוסמך ומנוסה בתחום תביעות מסוג זה.
עורך הדין יבקש חוות דעת רפואית מגניקולוג מומחה, על מנת לברר האם אכן קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית במקרה זה.
לאחר הגשת הקובלנה לבית המשפט, יבדוק השופט באמצעות מבחן הרופא הסביר האם אכן נעשתה רשלנות רפואית מצד הרופא המטפל או שמה גורל אכזר.