עברת צנתור כושל? על מקרי רשלנות רפואית בצינתור

כיום, כ-500,000 איש בישראל חולים במחת לב כלליות. בכ-20,000 חולים בשנה נזקקים לצנתור טיפולי לפתיחת העורק החסום. 30,000 חולים נוספים, צריכים לעבור כל שנה צנתורים אבחוניים וטיפוליים בלב, בעורקים נוספים המובילים דם למוח, לכליות, לבטן ולגפיים התחתונות.

מהו צנתור לב?
צנתור לב הינו פעולה פולשנית המתבצעת בבית חולים על ידי רופא מנתח, אשר במהלכה נעשה דיקור של עורק גדול כגון: עורק המפשעה  (Femoral artery) או עורק אמה (Radial Artery), ודרך עורק זה מוחדר צנתר קטן (קטטר), אשר לו מוזרק חומר ניגוד על מנת שייראה בשיקוף הרנטגן.
פרוצדורת צנתור לב נעשית לרוב ללא הרדמה או תחת הרדמה מקומית עם טשטוש.
מהי מטרת הצנתור?
מטרת הצנתור הינה אחת משתיים:

1. אבחון חסימות בעורקים הכליליים
2. טיפול בחסימה והצרות עורקי הלב

בעיות אלו עלולות לגרום למחלות לב קשות והרות אסון כגון: תעוקת חזה מחמירה, תעוקת חזה יציבה, כאבים בבית החזה כתגובה למצבי דחק גופני או נפשי, תחושת כאבים במנוחה, התקפי לב, אוטם שריר הלב, תעוקת חזה בלתי יציבה, תעוקת חזה חדשה ושינויי אק”ג בזמן כאבים.
מהם סוגי הצנתורים?
צנתור אבחוני – מבוצע על מנת לראות את מצבם של העורקים, האם קיימת חסימה, באם כן עד כמה החסימה גדולה, חמורה ומהי צורתה.
צנתור טיפולי – מבצוע על מנת “לפתוח” חסימת עורקים. צנתור טיפולי מבוצע על ידי אנגיופלסטיה בצנתר בלון (PTCA או PCI) ותומכן (סטנט), אשר עוזרים לפתוח את חסימת העורקים ולהרחיב את העורק על מנת לחדש את אספקת הדם ללב.
מהם הסיכונים בביצוע צנתור?

• זיהומים ודלקות

• היווצרות קרישי דם (קרישי דם אלו עלולים להיסחף לריאות, ללב ולרגליים ולגרום לסיבוכים קשיים ואף מוות)

• היווצרות קרע בדופן העורק הכלילי, אשר עקב כך  עשוי לגרום לחסימת העורק

• דימומים מקומיים

• סיבוכים במקום הדקירה (אנוריזמה)

• פגיעה בכליות (תופעת לוואי עקב הזרקת החומר הניגודי)

• תגובה אלרגית ליוד שנמצא בחומר הניגוד

• סיבוכים בכלי הדם הלבביים

• הפרעות בקצב הלב

• קרע בשריר הלב

רשלנות רפואית בביצוע צנתור
מטופל אשר מעוניין לתבוע את הרופא או הצוות הרפואי אשר טיפל בו במהלך ניתוח צנתור, צריך קודם כול לגשת לייעוץ משפטי אצל עורך דין אשר מתמחה, מוסמך ומנוסה בתביעות מסוג רשלנות רפואית.
עורך הדין ישלח לבדיקה ולקבלת חוות דעת רפואית את כל המסמכים הרפואיים של המטופל, על מנת לבדוק האם אכן קיימת עילה לתביעה על רשלנות רפואית.
באם כן, יגיש עורך הדין קובלנה כנגד כרופא או הצוות הרפואי על רשלנות רפואית בבית משפט.
בבית המשפט, יבדוק השופט באמצעות מבחן “הרופא הסביר” האם אכן בוצעה רשלנות רפואית מצד הרופא או הצוות הרפואי.
האפשרות השניה הנה שהרופא אכן סיפק את כל המידע לגבי הניתוח, תוצאותיו, סיכוניו ותופעות הלוואי, והניתוח בוצע על ידי רופא מיומן ובעל ניסיון, אך למרות הכל, יד הגורל התאכזרה ונגרם נזק בריאותי לאדם שעבר צנתור.