רשלנות מנהלית – מה זה אומר?

לעיתים מוגשות תביעות רשלנות רפואית בגין טיפול לקוי והתנהלות קלוקלת של המוסד הרפואי שהיה אחראי על הטיפול. מדובר ברשלנות מנהלית. מאמר זה מסביר במה מדובר ונותן דוגמאות מפסקי דין.
רשלנות מנהלית בתחום הרפואה הנה רשלנות שאינה נובעת מאבחון או טיפול לקוי של רופא ספציפי, אלא נגרמת כתוצאה מההתנהלות הבירוקרטית ונהלי העבודה של ארגונים רפואיים.
בשנים האחרונות, בד-בבד עם הפיתוחים הטכנולוגיים וההכשרה ההולכת ומתארכת של רופאים, אנו עדים ליותר ויותר מקרי רשלנות שכאלה, הנובעים בעיקרם מקיצוצי תקציב בבתי ובקופות החולים.
מה נחשב לרשלנות מנהלית – דוגמאות ופסקי דין
בפרשת רביב (ע”ש 1199/07), נמנו המקרים המובהקים לרשלנות שכזו, הנובעת לרוב משיקולים תקציביים: הסתפקות בצוות רפואי מצומצם, סירוב לבצע בדיקה שניתנה לפי הוראה של רופא, מתן תרופות לא מתאימות וכדומה.
מקרים אלו עשויים להעמיד פיצויים לזכות הנפגע אל מול הארגון הנושא באחריות, אך עם זאת נקבע כי גם במקרים אלו אין הרופא המטפל פטור מאחריותו המקצועית אלא לאחר שהמליץ על האבחון והטיפול הראוי לדעתו.
פרשה זו עסקה בחולה שמת מזיהום בדמו, לאחר שהרופא המטפל הורה לשחררו מאשפוז בבית החולים וזאת מבלי שקיבל לידיו את תוצאות בדיקות הדם של החולה.
משרד הבריאות קיים הליך של דין משמעתי בגין רשלנות רפואית והשהה את הרופא מתפקידו לשלושה חודשים, אך הרופא ערער על העונש לבית המשפט המחוזי. בערעורו טען כי הניח שהתוצאות לא נשלחו אליו משום שאינן “חורגות מהנורמה”, אולם השופטת סירבה לקבל הסבר זה, בקובעה כי חובת המעקב חלה תמיד על הרופא (על אחת כמה וכמה תו”כ אשפוז).
עוד טען הרופא כי הוא בכלל המליץ להעביר את החולה לבית החלמה באזור השרון, אך היות והעלויות למימון ההחלמה חלות על בית החולים, הוא העביר את ההחלטה הסופית בסוגייה לסגנית מנהל בית החולים.
לעניין זה, קבעה השופטת כי גם אם נניח שיש נהלים או הנחיות לשחרר חולים משיקולי תקציב, הרופא המטפל פטור מאחריותו רק אם עמד על כך שהחולה לא ישוחרר ואילו הגורמים המנהליים בבית החולים פעלו בניגוד להמלצתו.
בכל מקרה, אסור ששיקולי תקציב יקבלו לבוש של החלטות רפואיות. סיכומו של דבר, השופטת לא שינתה את החלטת משרד הבריאות להשהות את הרופא לשלושה חודשים וציינה כי גם אם העונש היה חמור יותר לא הייתה משנה אותו.
מקרה מסוג אחר של רשלנות מנהלית – קיומו של נוהל לא תקין במוסד רפואי – נדון בפרשת לאה טייג (ע”א 6023/97). שם דובר באישה שעברה בדיקת ממוגרפיה, קיבלה את תוצאות הבדיקה ולא מסרה אותן לרופא המשלח. בית המשפט קבע כי בעידן הטכנולוגי המתקדם של ימינו, אין זה מקובל שהאחריות על מסירת הבדיקות לרופא תוטל על המטופל, ולא על המכון בו בוצעו הבדיקות והרופא המפנה עצמו.
היקף האחריות במקרי רשלנות מנהלית
מובן וברור שגם על הרפואה ככל תחום אחר לעבוד בהתאם לתקציב העומד לרשותה ולשיקולי תקציב סבירים. שיקול דעת נכון בחלוקת תרופות למבקשים, בעריכת בדיקות מתאימות לחולים, בקביעת ימי אשפוז וכיוצא באלה, הנו הכרחי לא רק לחולה הפרטי אלא גם לאינטרס הציבורי.
כך בע”א 410/93 שעסק ברופא תורן שהתרשל בחדר לידה, קבע נשיא בית-המשפט העליון בדימ’ מאיר שמגר, כי שאלת האחראיות במקרי רשלנות רפואית תתגבש כאשר שיקולים תקציביים יפגעו באופן לא סביר בטיפול הרפואי הנאות המגיע לכל אדם .
חושש שנפלת קורבן לרשלנות מנהלית? מומלץ להיוועץ עם עורך דין מתחום הרשלנות הרפואית לבירור לזכויותכם.