רשלנות רפואית באבחון סרטן הערמונית

סרטן הערמונית הוא מחלה קשה הנפוצה בקרב גברים מעל גיל 70. אבחון מקדים של המחלה יכול למנוע את התפשטות הסרטן ולהציל חיים. מאמר זה סוקר מקרים בהם היתה בעיה באבחון הסרטן.
סרטן בלוטת הערמונית
מחלה שבמסגרתה מתפתח גידול סרטני בערמונית (פרוסטטה- prostate), בלוטה במערכת הרבייה הגברית. הערמונית מכילה בלוטות קטנות רבות, האחראיות בין השאר על הובלת השטן והזרע. בעת המחלה, התאים המרכיבים בלוטות אלה עוברים תהליך של מוטציה והופכים לתאים ממאירים.
סרטן הערמונית נחשב לסרטן שכיח ביותר והוא מופיע אצל כ- 50% מהגברים מעל גיל 70. זהו סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים בארה”ב: רק בשנת 2005 לבדה התגלו שם כ-230,000 מקרים חדשים של המחלה ונגרמו כ-30,000 מקרי מוות כתוצאה ממנה.
גורמי הסיכון למחלה קשורים במשתנים כגון גזע, תזונה, נטילת תרופות וכדומה, אם כי גורם הסיכון העיקרי הוא הגיל.
סרטן הערמונית מאובחן לרוב באמצעות בדיקת סקר בשם PSA שהנה בדיקת דם פשוטה מלווה בבדיקה ידנית המתבצעת על ידי הרופא (החדרת אצבע אל פי הטבעת ומישוש הערמונית דרך דופן המעי).
כיום קיים ספק בנוגע לאמינות ויעילות הבדיקה, מאחר ויש בה אחוז גבוה (כשליש) של בדיקות שליליות מוטעות (False Negative), וכ- 60 אחוז של בדיקות חיוביות מוטעות (False Positive).
רשלנות באבחון סרטן הערמונית והאחריות המוטלת על הרופאים
במקרים של סרטן, מרבית התביעות המוגשות הן בגין רשלנות רפואית באבחון הסרטן, כלומר, איחור באבחון, אבחון שגוי או שכלל אין אבחון למחלה.
מחובתו של כל רופא לשקול גם את המצבים הפחות שכיחים, תוך כדי שהוא מעריך את סיכויי התרחשותם ואת רמת הסיכון למטופל וכל זאת באופן סביר.
אם הרופא לא עשה זאת ובמקביל חלה התפשטות של מחלת הסרטן, קמה לחולה עילה להגשת תביעה כנגד הרופא והוא עשוי לזכות בפיצוי שעשוי להגיע למיליוני שקלים (בחלק מהמקרים, ניתן להטיל אחריות גם על המוסד הרפואי שהרופא פועל דרכו).
אם הוכח כי היתה רשלנות באבחון המחלה והרופא לא עמד ב”מבחן הרופא הסביר“, יש להוכיח גם קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק – כלומר, שהאבחון הרשלני הוא שגרם להחמרה במצבו של החולה.
במקרים של אבחון סרטן בבלוטת הערמונית, העילה הנפוצה לתביעות רשלנות רפואית מבוססת על התעלמות מקריטריונים מכריעים המעידים על השתייכות לקבוצת סיכון (היסטוריה רפואית, גיל מתאים וכו’). עילות נוספות הינן פיענוח לקוי של ממצאי בדיקת סקר, הימנעות מטיפול או מתן טיפול שאינו מתאים.
לאחרונה הוגשה תביעה כנגד קופ”ח “מכבי” וכנגד רופא שלא גילה בזמן את סרטן הערמונית אצל המטופל שלו. לראשונה פנה התובע אל רופא המשפחה בשנת 2000 והתלונן על הליכה מרובה לשירותים וכן על טחורים. על אף העובדה שהבדיקות הראו תוצאות חריגות, לא טרח הרופא להתריע על הסיכון הגלום בפני המטופל.
כעבור שנתיים, התובע התלונן בפני הרופא שוב על אותם כאבים אך הרופא בחר שלא להפנות אותו לבדיקות המתאימות על אף ההיסטוריה הרפואית. בנובמבר 2004 נאות הרופא להפנות את המטופל לבדיקת PSA אשר הראתה תוצאות חריגות, ואורולוג שבדק את התובע איבחן כי מדובר בגידול סרטני ממאיר. טענת התובע הינה כי במידה והמחלה היתה מתגלה בזמן, ניתן היה לבלום את התפשטות הסרטן בגופו.
מנגד, בת.א 38956/94 נדחתה תביעה שמהותה איחור באבחון סרטן הערמונית, שכן כפי שהוסבר שם, האיחור לא היה תוצאה של חריגה מסטנדרט מקובל בספרות הרפואית.
לסיכום, סרטן הערמונית הנו מחלה נפוצה מאוד בקרב גברים וקיים קושי לאבחן אותו בבדיקת הסקר הסטנדרטית. יחד עם זאת, על הרופא המאבחן מוטלת האחריות לנקוט בכל האמצעים הסבירים ובגישה מחמירה יחסית, זאת על מנת למנוע איחור באבחון או אבחון שגוי של המחלה.
חושש שנפגעת מרשלנות רפואית? מומלץ לפנות ליעוץ אצל עורך דין רשלנות רפואית