מנהל אתר
סרטן הדם הינו מחלה קשה ביותר, בה נוצרים בתאי דם באופן מוגבר ומסוכן במח העצם. גילוי מוקדם ואבחון המחלה יכול להאריך את חיי החולה ואף להצילם. לפניכם מידע על רשלנות רפואית באבחון המחלה.
לוקמיה (Leukemia)
לוקמיה, ובעברית סרטן הדם, היא מחלה הגורמת להיווצרות מוגברת ולא תקינה של תאי דם במח העצם. בשלביה הראשונים של המחלה מתנהגים התאים באופן רגיל, אך במהלך הזמן הם דוחקים את תאי הדם הבריאים ופוגעים בהם: בתאי הדם הלבנים, בתאי הדם האדומים ובטסיות הדם.
קיימים שני סוגי לוקמיה מרכזיים: לוקמיה כרונית המתפתחת באיטיות יחסית, כאשר בשלביה הראשונים התאים הסרטניים כמעט ולא משפיעים על התפקוד, אך במהלך הזמן מתגברים הסימפטומים האופייניים למחלה, ולעומתה, לוקמיה חריפה בה נוצרים תאי דם מעוותים ביותר, המתרבים בקצב מהיר מאוד וגורמים להחמרה כמעט מידית במחלה.
הסיבות למחלה אינן ברורות דיין. עם זאת, במחקרים שונים התגלה, כי ישנם מספר גורמים המגבירים את הסיכון ללקות בה, כדוגמת: חשיפה לרמות גבוהות מאוד של קרינה מייננת, חשיפה מוגברת לכימיקלים שונים, כדוגמת: פורמלדהיד או בנזן, פגם גנטי או וירוסים מסוגים שונים.
בעבר, נהוג היה לחשוב כי חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים עלולה גם היא להגדיל את הסיכון ללקות במחלה, אך במחקרים שנעשו בשנים האחרונות לא נמצא קשר בין המחלה ובין החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים.
תסמיני המחלה כוללים, בין השאר: חולשה, עייפות, תשישות, הופעת זיהומים שונים, כאבי ראש, הזעה מוגברת, דימומים מחבלות קלות, אובדן משקל, כאבים במפרקים ובעצמות ונפיחות בבלוטות הלימפה.
הטיפול במחלת הלוקמיה, בדומה למחלות סרטן אחרות, כולל כימותרפיה, טיפולים ביולוגים שונים והקרנות. עם זאת, כאשר טיפולים אלה אינם מצליחים, יש צורך בהשתלת מח עצם מתורם בריא.
רשלנות רפואית באבחון סרטן הדם
לגילוי מוקדם של סרטן הדם, כמו כל סוג סרטן אחר, ישנה חשיבות קריטית להצלחת הטיפול ולהחלמה ממנו. מסיבה זו, כאשר הלוקמיה איננה מאובחנת בשלביה הראשונים או בכל שלב אחר למרות התסמינים השונים המעידים על קיומה, התוצאות עלולות להוביל להחמרה במחלה ולעיתים גם לפטירתו של החולה.
פסק דין בנושא
תא (ת”א) 2126/04 קפסוטה שלי נ’ קופת חולים מכבי. במקרה זה הגישה התובעת תביעה נגד מכבי, בגין רשלנות רפואית ואיחור באבחון מחלת הלוקמיה בה לקתה. לפי טענתה של התובעת, בשנת 1997 היא הופנתה לבדיקות על ידי רופא מטעם הנתבעת.
הרופא לא מסר לתובעת כי תוצאות בדיקות הדם שערכה היו פתולוגיות, ואף לא ביקש לערוך בדיקות נוספות למרות הופעתם של סימפטומים שונים המעידים על מחלת הלוקמיה. רק שנתיים לאחר מכן נודע לתובעת כי לקתה בלוקמיה. בשנת 1999 עברה התובעת השתלת מח עצם מתרומה של אחותה אך ההשתלה לא הצליחה, חלה החמרה במצבה וזיהומים שונים התפתחו בגופה כתוצאה מהטיפול התרופתי לדיכוי המערכת החיסונית.
לטענתו של עורך דינה של התובעת, דחיית השתל וההחמרה במצב המחלה התרחשו כתוצאה ישירה מהאיחור באבחונה. לצורך אישוש טענתו, צורפה לכתב התביעה חוות דעת מומחה, של ראש המחלקה להשתלת מח עצם בבית החולים הדסה עין-כרם, לפיה, הצלחתו של הליך השתלת מח העצם תלויה בשלב המחלה, כאשר הסיכויים להצלחת הטיפול פוחתים ככל שהמחלה מצויה בשלב מתקדם יותר.
נגרמה לך רשלנות רפואית? פנה עוד היום ליעוץ משפטי אצל עורך דין רשלנות רפואית מומחה