חוק זכויות החולה מגן על זכויותיך

חוק זכויות החולה נחקק על מנת להגן על המטופלים, והוא מגדיר את זכויותיו של אדם המבקש טיפול רפואי. לחצו כאן לקבלת כל המידע בנושא.
בעידן מערכות הבריאות הממשלתיות, ביטוח הבריאות הממלכתי, ביטוחי בריאות משלימים ואחרים, בעת שאדם מוצא עצמו נזקק לטיפול רפואי הוא יקבלו על פי רוב במסגרת מוסד רפואי גדול (כגון בית חולים, מרפאות קופת חולים, מוסדות אשפוז פסיכיאטריים, מרפאות בריאות הנפש, מרפאות שיניים וכו’).
מטבע הדברים, בכל עת שאדם מקבל שירות כלשהו ממערך כה אדיר מימדים מתעורר החשש למצבים בהם ירמסו זכויותיו. פגיעה כזו בזכויותיו של מטופל יכולות להתרחש אפילו ללא כל כוונת זדון, פשוט כתוצאה מיחס בלתי אישי המאפיין את התפקוד במוסדות גדולים.
המחוקק הישראלי נתן דעתו לצורך לספק הגנה למטופלים ובשנת 1996 נכנס לתוקפו חוק זכויות החולה. מטרותיו של החוק הן הגדרת זכויותיו של אדם המבקש ומקבל טיפול רפואי, קביעת מנגנונים שיבטיחו שמירה על זכויות אלה ובאופן כללי לספק הגנה על כבודו ופרטיותו של החולה.
עקרונות היסוד של חוק זכויות החולה
בחוק זכויות החולה מוגדרים תחילה עקרונות בסיסיים מהם נגזרים בהמשך כללים מפורטים יותר.
עקרון בסיסי המאפיין כל מערך שירותי בריאות במדינה מתוקנת הוא הזכות של כל מי שנזקק לו לקבל טיפול רפואי. מובן שקבלת הטיפול צריכה להיעשות בהתאם לכללים המנהליים הנהוגים במערכת הבריאות אך אם מדובר במצב חירום יוענק טיפול רפואי מייד וללא כל התניה.
עקרון בסיסי נוסף של חוק זכויות החולה, אשר הינו עקרון המאפיין כל נושא של כבוד האדם, הוא הענקת טיפול רפואי תוך היעדר אפליה מוחלט.
כללים עיקריים שקובע החוק
טיפול מקצועי ואנושי – מן הכללים המעשיים הראשונים שקובע חוק זכויות החולה הם זכותו של המטופל לקבל טיפול מקצועי שינתן באופן אנושי.
תיאור ההליך הרפואי – חלה חובה על איש צוות רפואי להציג עצמו בפני המטופל ולתאר בפניו את מהות ההליך אותו הוא עומד לעבור.
שמירה על פרטיות – מוגדרת זכותו של החולה לשמירה מרבית על כבודו ופרטיותו וכן זכותו לבקש את נוכחותו של אדם נוסף בעת ביצוע ההליך הרפואי, יש למלא אחר בקשה כזו בכל מקרה אלא אם אופי ההליך אינו מאפשר זאת (למשל שהייה של מלווה בתוך חדר ניתוח)
הסכמה מדעת – חוק זכויות החולה קובע במפורש כי יש לקבל את הסכמתו של המטופל לפני ביצוע כל הליך רפואי שהוא, הסכמה כזו זכתה לכינוי הסכמה מדעת. על מנת לאפשר לחולה להחליט יש למסור לו מידע בהיקף ובעת המתאימים (כולל פרטים לגבי האבחנה, תיאור הטיפול המוצע, סיכונים, פרוגנוזות שונות, אפשרויות חלופיות ועוד). לגבי מספר טיפולים פולשניים מוגדר כי יש לקבל הסכמה בכתב.
עקרונות נוספים
בהמשך לדרישה להסכמה מצד המטופל מתייחס החוק למצבים בהם נשקפת סכנה חמורה למטופל אך הלה מסרב לקבל את הטיפול. במקרים כאלה מוסמכת ועדת אתיקה, לאחר ששמעה את הצדדים, לאשר מתן טיפול לחולה בעל כורחו. במקרה חירום, כאשר אין פנאי להשתהות, ניתן לתת טיפול רפואי דחוף ללא קבלת הסכמה מדעת ובתנאי שהסכימו על כך שלושה רופאים.
חוק זכויות החולה מחייב מוסדות רפואיים לנהל “רשומות רפואיות” בהן יתועדו נתונים על הטיפולים שניתנו, מדדים שונים, תוצאות בדיקות מעקב וכו’. רשומות אלה יתויקו בארכיונים ומטופל רשאי לבקש לקבל מידע מתוכם, לרבות העתקתם. (יתכן שהדבר יהיה כרוך בתשלום עלות אך גובהה יהיה לכיסוי הוצאות בלבד). חולה זכאי לסודיות בכל הנוגע לנתונים מן הרשומות הרפואיות הנ”ל. לפיכך נקבעים במוסדות רפואיים נהלים לגבי גישה לרשומות רפואיות.
מטופל זכאי לקבל “חוות דעת נוספת” אך יתכן שיאלץ לשאת בעצמו בעלות קבלתה. אם יבחר לפעול על פי חוות דעת שונה משל הצוות המטפל מחוייב הצוות לשתף עימו פעולה. באופן דומה מובטח שיתוף פעולה בין מוסדות רפואיים שונים.
נקודה בעיתית נוספת המוסדרת על ידי חוק זכויות החולה היא הגבלה פיזית. מוגדרים התנאים המצדיקים ומאפשרים הגבלה שכזו.
חוק זכויות החולה דן בנושאים רבים נוספים כגון זכאות לקבלת ביקורים (לפי נהלי המוסד הרפואי), החובה לקיים גוף בפניו יכול מטופל להתלונן, סנקציות אפשריות כנגד אנשי צוות רפואי הפוגעים בזכויות החולה (מה שמהווה בעצם רשלנות רפואית) ועוד. בהסתמך על חוק זכויות החולה הפיק משרד הבריאות את “מגילת זכויות המטופל” אשר מפרטת את עיקרי זכויותיו של המטופל כפי שהן מוצגות בחוק.
במקרים של רשלנות רפואית ופגיעה בזכויות מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. למידע נוסף לחץ כאן: עורך דין רשלנות רפואית