מנהל אתר
רשלנות רפואית באבחון סרטן הריאות יכולה להיות בעלת תוצאות הרסניות כמו מוות. קראו כאן את המידע החשוב על רשלנות רפואית וסרטן הריאות.
מחלת הסרטן, על שלל סוגיה, הינה מחלה ששלב האבחון בה הוא בעל חשיבות עליונה. אבחון מוקדם ומדויק של המחלה יכול להועיל במידה ניכרת ליעילות הטיפול בה ובמקרים רבים אף להציל חיים.
אבחון סרטן הריאות
אבחון מחלת הסרטן, וסרטן הריאות בפרט, מתבסס על זיהוי סימפטומים. על כל אדם המזהה על עצמו סימפטומים כגון: שיעול דמי ממושך, כאב קבוע בבית החזה, בעיות קוצר נשימה ועייפות קיצונית להגיע בדחיפות לבדיקה אצל הרופא.
בפני הרופא עומדות מספר בדיקות אפשריות שיאפשרו לאבחן בצורה וודאית ומדויקת יותר אם מדובר בסרטן ריאות. ראשית יבוצעו בדיקות בסיסיות יחסית כגון: בדיקה פיסית, צילום חזה או בדיקת C.T. לגילוי נוזלים בריאות, גידולים וסימנים נוספים לקיומו של סרטן ריאות.
במידה ויש חשש לקיום סרטן הריאות יבוצעו בדיקות אשר יאפשרו אבחון ודאי של המחלה הכוללים בדיקת תאים מן החולה לעיתים על ידי ניתוח.
בגלל החשיבות הרבה של האבחון ליעילות הטיפול וכן בגלל המורכבות שלו, כל מקרה, ולו הקלוש ביותר של רשלנות רפואית באבחון המחלה עלול להיות בעל תוצאות הרות אסון ולהוביל במקרים מסוימים אף למוות.
לפיכך, בכל מקרה שיש בו החשש או החשד הקל ביותר לרשלנות רשלנות באבחון חשוב מאוד להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית.
בגלל המורכבות הרבה של תהליך האבחון, והחשיבות העצומה של גורם האנושי בה חשוב מאוד שעורך דין הבקיא בנהלים ובהליכים הרפואיים המורכבים יבחן כל מקרה לגופו. יתר על כן, לאור התוצאות הקשות שנגרמות לרוב במקרים של רשלנות באבחון סרטן הריאות, סכומי הפיצוי יכולים להיות גבוהים במיוחד ועורך דין המתמחה בתחום יכול לוודא שהפיצויים אכן מתאימים למידת הנזק שנגרם והרשלנות שהייתה מעורבת באבחון.
פסק דין
דוגמא לכך נתן לראות בפסק דין של כבוד השופטת בלהה טולקובסקי מ 22.08.2006 בו תבעה ציגל רות שלושה רופאים ואת קופת החולים של ההסתדרות הכללית בגין אבחון מאוחר של סרטן ריאות בו לקתה.
התובעת טענה כי האבחון המאוחר נגרם עקב רשלנות רפואית של הנתבעים בפענוח תצלומי ריאות תקופתיים שעברה הנתבעת לצורך גילוי התפתחות של גרורות סרטניות בריאות, זאת בעקבות גידול סרטני שהוסר בעבר מבלוטת התריס.
לטענת התובעת, היה ניתן לאבחן את הופעת הגרורות הסרטניות בריאותיה כבר בצילומים שבוצעו בשנת 2001 ו 2002 ואילו המחלה אובחנה אצלה רק בשנת 2003. השופטת קיבלה את טענת התובעת וקבעה כי הנתבעים אחראים לאבחון המאוחר של המחלה ולאובדן של 70% מסכויי ההחלמה.
לפיכך, קבעה השופטת כי על הנתבעים לשלם לתובעת פיצויים בסכום של כ 912,000 ₪ וכן שכר טרחת עורך הדין בשיעור של 20% והוצאות המשפט.
בדוגמא זו, ברור כי לאור המורכבות המשפטית והרפואית במקרה זה, ההיעזרות של התובעת בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום אפשרה לה לקבל את מלוא הפיצויים להם הייתה זכאית, דבר שלא סביר שהיה מתרחש ללא שימוש בשירותיו של עורך דין הבקיא בדקויות של נושא מורכב זה.
