זהירות – ניתוח מיותר!

ניתוחים שלא לצורך נובעים מאבחנות שגויות, מסתם מחדלים שלומיאליים של הרופא או הצוות הרפואי וממניעים אחרים. התוצאות עלולות להיות קריטיות ולגרור תביעות ענק בגין רשלנות רפואית. לחצו כאן לקיראת מידע בתחום.
אחד מהצווים האתיים המקצועיים הראשונים, שאליהם נחשפים סטודנטים לרפואה הם: “לפחות אל תזיק”.
ניתוחים הם פעולות פולשניות ואגרסיביות שמטרתם לסייע לבריאות המטופלים (לעיתים לסייע לאיכות חייהם ולרווחתם הנפשית באמצעות ניתוחים פלסטיים), אך לא אחת הם גורמים גם לנזק של ממש.
רופאים רבים, עם כל העומס המוטל עליהם, ישמחו לאפשרות לא לבצע ניתוח, בהתאם לעיקרון של “לפחות אל תזיק”. יחד עם זאת, לדאבוננו, מתקיימים ניתוחים רבים ללא כל הצדקה רפואית.
איך זה אפשרי? הרופא לא נקט באמצעי זהירות סבירים: לא נחשף להיסטוריה הרפואית של החולה, לא היה קשוב למידע הרלבנטי שהחולה סיפק, לא התייעץ עם מומחים, לא ביצע בדיקות מתבקשות, לא שקל בזהירות את החלופות הטיפוליות וכו’.
במקרים קיצוניים מדובר בשלומיאליות פושעת ממש – ניתוח הצד הלא נכון (למשל קטיעה של איבר בריא במקום איבר חולה) או ביצוע ניתוח בחולה הלא נכון. מקור הטעויות הוא לא פעם סיר הלחץ שבתוכו עובדים רופאים רבים, העדר משאבים, תשישות ועומסי עבודה בלתי אפשריים ואולם, במקרים אחרים, עולה חשד למניעים אחרים, שאינם מן העניין.
הנזק של ניתוחים מיותרים עלול להיות כפול ומכופל: פגיעה באיבר בריא ובו בזמן חוסר מתן טיפול לבעייה רלבנטית. בכל מקרה של חשד לרשלנות רפואית שהביאה לניתוחים מיותרים, כדאי לפנות לסיוע של עורך דין המתמחה בתחום, על מנת שיסייע בהגשת תביעה.
מקרים לדוגמא
מקרה ידוע הוא ניתוח תוספתן מיותר שבוצע באישה שסבלה מכאבי בטן קשים. בדיעבד התברר כי החולה סבלה מבעיות קשות במעי, שהוסר בניתוח קשה נוסף, שנערך באיחור. בית המשפט קבע שהטיפול  היה רשלני וגרם נזק פיזי ונפשי כבד, ונפסק לה פיצוי של מליון שקל – 300 אלף מתוכם בגין כאב וסבל.
בשנת 2007 תבעו בני זוג את בית החולים איכילוב על ניתוח מיותר שנערך לטענתם, לאחר אבחנה שגויה לגבי הימצאות שאריות שליה ברחם, לאחר לידה.
לכתב התביעה שלהם,על סך 2 וחצי מליון ₪, צורפה חוות דעת רפואית של גניקולוג שלפיה אבדו סיכוייה של התובעת להרות בעקבות מקרה זה של רשלנות רפואית.
העיקרון הנהוג בסוגיית הפיצוי הוא: “גובה הפיצוי כגובה הנזק” אך גם במקרים שבהם קשה להוכיח נזק רפואי קיימת עילת פיצוי בגין כאב וסבל. נזק נפשי שיוכח כי סיבתו היא רשלנות רפואית ייחשב גם הוא כנזק בריאותי.
כך גם נזקים כספיים כגון: אובדן ימי עבודה של הנפגעים עצמם ושל משפחת הנפגעים,  נסיעות רבות לבתי חולים, הוצאות על תרופות וכו’, ולעיתים יפוצו גם נזקים עתידיים.
איך נישמר ממקרים כאלה?
חשוב לדעת כי במקרים רבים מאוד לא קיימת דחיפות אמיתית בניתוח. מומלץ מאוד לקחת את הזמן, לבדוק וללמוד את הנושא מכל צדדיו. גם כתבות באינטרנט ומגוון הפורומים הרפואיים יכולים לעזור.
כדאי מאוד לפנות לחוות דעת שנייה וגם לשלישית, וגם לאתגר את הרופאים שוב ושוב ובלי להתבייש. זה גופנו וזו אחריותנו, וכותנו לקבל מידע מלא על מצבנו.
חשוב שנזכור כי לכל פעולה פולשנית בגופנו (גם של ניתוח שאינו מיותר) עלולות להיות תוצאות לא רצויות, ועל אחת כמה וכמה בניתוחים שיסודם בטעות חמורה, והרי מי שיצטרך לשאת ברשלנות הזאת הם לא מבצעיה אלא אנחנו.