רשלנות רפואית בביצוע ברית מילה

ברית מילה מוטמעת בהוויה היומיומית של יהודים בישראל. למרות שמדובר בפעולה שגרתית עבור מוהלים ורופאים רבים, בית המשפט מתייחס בחומרה רבה למקרים של רשלנות רפואית שנגרמה במסגרת התערבות כירורגית אסתטית זו.
ברית מילה הינה מצווה הנהוגה בדת היהודית, במסגרתה מבוצע ליילוד טקס מילה – חיתוך והורדת העור, אשר עוטף את קצה הפין ומכונה עורלה.
מקור המצווה הינו מקראי, להביא את הילוד בבריתו של אברהם אבינו, והיא מבוצעת ביום השמיני ללידתו של התינוק, כאשר במקרים מסוימים מתקיימת מילה בגילאים מבוגרים יותר מסיבות רפואיות, גיור ועוד.
בעבר נהוג היה לערוך את המילה אצל מוהל, המוסמך בביצוע ההליך. עם השנים החלו לעסוק בתחום גם רופאים מתחומי האורולוגיה והכירורגיה, אשר מציעים עריכת המילה בטכניקות מעין ניתוחיות.
רופאים המבצעים מילה עושים זאת לרוב תוך שימוש בחומר מאלחש ומכשור מתקדם, שמירה על סטריליות והיגיינה, בקרה על העור שמוסר והפחתת הדימום.
עילות לתביעת רשלנות רפואית בביצוע טקס המילה
פרט לכאב ולרגישות באיזור החיתוך, הנלווים באופן טבעי לביצוע ההליך, מתאפיין טקס המילה בפוטנציאל להתפתחות סיבוכים רבים, אשר הסיכוי להתרחשותם גובר בשעה שהמילה מבוצעת על ידי מוהל ולא על ידי רופא.
במציאות ימינו לא קיים גוף המפקח אחר מוהלים וחלקם הארי פועל בהיעדר רישיון נדרש ובהיעדר הסמכה מכוח החוק. נוכח האמור, לא חלה על מוהלים חובת הזהירות, המוטלת על רופא מוסמך המבצע טקסי מילה.
מעשים ומחדלים מסוימים בשעת עריכת ברית המילה עלולים לגרום ליילוד נזקים בלתי הפיכים ולהוות בסיס להגשת תביעות בעילת רשלנות רפואית, ביניהם:

• כמות רבה של דימום, אשר לא ניתן לעצרו אלא בהתערבות כירורגית.

• הסרת כמות רבה מדי של עור או מנגד עודף עור עורלה – סיבוך קוסמטי, אשר נגרם עקב חוסר הצלחה בהסרת כלל חלק העורלה הנדרש.

• הידבקות בהרפס משפתי המוהל בשלב מציצת הדם – השלב האחרון בטקס המילה.

• התפתחות ציסטה או זיהום באיבר המין של היילוד עד קיום צורך בכריתת חלק מהאיבר, במקרים חמורים.

• היווצרות נמק באיבר המין של התינוק עקב ביצוע חבישה הדוקה מדי סביב איבר המין.

• מצב שנגרם עקב אי-וידוא התאחות תקינה של העור באופן בו איבר המין מסתובב בזווית של תשעים מעלות.

• הזדקקות לניתוח הרחבת פתח השופכה – הסיבוך הנפוץ ביותר עקב ביצוע ההליך ברשלנות.

• אי-הפניה לבדיקת רופא מוסמך או לבית החולים, שעה שהמוהל מאתר בעיה לאחר ביצוע הברית.

• הפרת דרישת הסכמה מדעת – במתן הסבר להורים לגבי ההליך, החומר המאלחש, סיכונים וסיכויים – כאשר המילה מבוצעת על ידי רופא.

הגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית וגישת מערכת המשפט
במקרים בהם נגרם לילוד נזק רב במיוחד, מתאפשרת הגשת תביעת רשלנות רפואית נגד המוהל  או הרופא, וזאת עד אשר הגיע הילד לגיל 25 (תקופת ההתיישנות אשר חלה לגבי קטין).
מערכת המשפט רואה בחומרה רבה רשלנות רפואית בביצוע ברית מילה במצב בו קיימת רשלנות רפואית בניתוח אשר אינו מבוצע באופן חיוני למטרת הצלת חיים אלא כפרוצדורה פלסטית – אסתטית.
לפיכך, נדרש מבצע ההליך למידה מוגברת של חובת זהירות במהלך ביצוע המילה כמו גם להשגת הסכמה מדעת מהורי הקטין, טרם ההליך.
בנזקים שאינם ברי תיקון, הנגרמים לא אחת לאיבר מינו של היילוד, אגב פגיעה בכושר פוריותו וביכולתו להביא ילדים, נוהגים בתי המשפט להטיל אחריות על מבצע הברית ולהשית עליו פיצויים בשיעור גבוה.