מוות כתוצאה מרשלנות רפואית חמורה

מדי פעם אנו נחשפים לסיפורים של מוות, לרוב במהלך הליכים כירורגיים, המעוררים תהיות לגבי הסיבה לסיום הטראגי של ההליך הרפואי. מוות שנגרם כתוצאה מרשלנות בטיפול מוגדר כרשלנות רפואית חמורה.
זוכרים את המקרה המתוקשר של מותו של מייקל ג’קסון, שמשפחתו תובעת בגינו את רופאו האישי בגין רשלנות רפואית במרשם תרופות? הטענה נגד הרופא היא שנתן לזמר תרופה במינון בלתי מתאים ומסוכן, על אף שהיה מודע היטב למצבו הבריאותי, אך אין צורך להרחיק מעבר לים.
בראשית השבוע מתה יולדת בת 26 בבית החולים הלל יפה בחדרה, לאחר לידת בנה הראשון בניתוח קיסרי. החודש נפטר תינוק בן שנתיים לאחר ניתוח פשוט של הוצאת שקדים, ואגב – אין זה מקרה המוות הראשון לאחר ניתוח זה, שנגרם בעקבות סיבוך של דימום בחלל הפה שסותם את דרכי הנשימה של הפעוטות, כלומר גם הסיבוך ידוע ועל כן ניתן להיערך אליו ולמנוע בקלות את השלכותיו.
כיצד מגדירים רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית חמורה איננה הגדרה משפטית בעלת קריטריונים ברורים, ואולם לא פעם תובעים במשפטי רשלנות רפואית וגם בית המשפט עצמו עושים בה שימוש לצורך תיאור התנהגות והתנהלות החורגת מהתחום הסביר של הצוות הרפואי.
מבחן הרופא הסביר, שלאורו נבחן כל מקרה הנחשד ברשלנות רפואית הוא כל פעילות הנכללת בתחום התקין והנורמלי, החל בסבירותה של האבחנה, דרך סבירותה של קבלת ההחלטה לגבי בחירת הטיפול (ידע סביר של הרופא, התייעצות ברמה סבירה עם עמיתים, איסוף חומר מתוך רשומות ומן המטופל עצמו), היכולות הסבירות הנדרשות מרופא כשמדובר בביצוע פעולה מסוימת וכלה בסוג הטיפול והמעקב הרפואי לאחר החלת  תרופה חדשה, טיפול מסוים, ניתוח או כל טיפול אחר.
כוונת “רשלנות רפואית חמורה” בשפה המשפטית היא לבטא רשלנות רפואית החורגת בהרבה מאוד מאותו מבחן יסודי של “האדם הסביר”, והסאב-טקסט שבתוספת “חמורה” בא לבטא ממדים של זלזול קשה מאוד, וחוסר מקצועיות עד הפגנת כישורים דלים ובלתי ראויים.
נוהגים לדבר על רשלנות רפואית חמורה במקרים שבהם אנשים שפנו לקבלת טיפול קל יחסית ושגור במערכת הרפואית, יוצאים עם חבלות ונזקים החמורים אלפי מונים מאלה שבגינם פנו לטיפול מלכתחילה, במקרים שבהם כשלים רודפים זה את זה, וגם כאשר בנוסף לטיפול הלוקה בחסר – מסמכים רלבנטיים ותיעוד רפואי חסרים, “נעלמים” או אינם זמינים.
תביעות רשלנות רפואית
תביעות על רשלנות רפואית חמורה מוגשות סביב כשלים בתחומי הריון ולידה, כמו לידות מכשירניות מסובכות בואקום או במלקחיים הגורמות לעיתים למומים, סביב טעויות באבחון מחלות קשות כמו רשלנות באבחון סרטן, אשר אבחון נכון או מהיר שלהם היה עשוי לזרז את החלמת החולים ולהאריך את תוחלת חייהם.
התרשלויות בביצוע ניתוחים ניתן למצוא בשפע גם באמצעי התקשורת, שכן מעת לעת עולים מקים בהם הייתה רשלנות רפואית בהרדמה, כאשר מרדימה הלכה לישון בזמן ניתוח עיניים, אשר הוביל למותה של ילדה, או פעוט נפטר כתוצאה מהרדמה בזמן טיפול שיניים.
תביעות בגין רשלנות רפואית חמורה יכולות להיות מוגשות לא כלפי רופאים בלבד אלא גם נגד כל הצוות הפרא-רפואי והסיעודי – אחיות, פרמדיקים, טכנאים ואף צוות מנהלי.
משפחתו של חולה שנפטר בעקבות ניתוח לתיקון מסתם בלבו בביה”ח הפרטי מדיקל סנטר בהרצליה, הגישה בשנת 2006 תביעה בגין רשלנות רפואית נגד שני הקרדיולוגים, שאחד מהם הוא מבכירי הקרדיולוגים בישראל.
מכתב התביעה עולה כי כאשר המנותח הועבר לאחר הניתוח ליחידת טיפול נמרץ הוא חובר כמקובל לקוצב לב, אך מערכת הניטור האוטומטית של הקוצב לא פעלה, ולכן במשך 18 השעות שלאחר הניתוח לא נערך כל מעקב אחרי לחץ הדם וקוצב הלב, מה שבסופו של דבר גרם לקריסת מערכות אצל החולה ולמותו.
בתביעה לא עולות נגד הרופאים כל טענות על רשלנות רפואית בניתוח עצמו, אלא על עצם הבחירה שלהם בבית חולים שאינו מתאים לביצוע ניתוח מסובך כזה ועל כך שהרופאים לא בדקו כי הצוות הרפואי והסיעודי בטיפול נמרץ כשיר ומיומן לטפל במקרים כאלה ולא הנחו אותו כיצד לטפל במקרה.
בחלק מן התביעות בגין רשלנות רפואית חמורה, ובעיקר כאשר פרטי המקרה אינם ברורים, כאשר הנתבעים טוענים כי חסר או נעלם תיעוד רפואי רלבנטי שיכול לשפוך אור על פרטי המקרה, מבקשים התובעים, משפחות הנפטר, לבצע ניתוח שלאחר המוות.
משפחתה של סנטה מהרטו, בת ה- 26 שנפטרה לאחרונה לאחר ניתוח קיסרי מבקשת ביצוע ניתוח כזה, כדי לראות האם הייתה רשלנות רפואית בניתוח קיסרי.