גישור הוא כלי לפתרון סכסוכים המהווה אלטרנטיבה לניהול הסכסוך בבית משפט. הליך הגישור מנוהל באמצעות מגשר והוא מסתמך על רצונם של הצדדים בפתרון מהיר של המחלוקת ביניהם.
בשנים האחרונות ישנה מגמה הולכת וגוברת להפנות סכסוכים שונים להליכים חלופיים של גישור או בוררות במקום ישוב המחלוקת בבית המשפט. הגישור נפוץ מאד היום בדיני משפחה ובדיני עבודה אך נדיר בתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית בפרט.
מה מידת יעילותו של הליך גישור בבמסגרת תביעת רשלנות רפואית?
תביעות רשלנות רפואית הן תביעות טעונות רגשית ומורכבות שהוכחתן נעשית על ידי מומחים רפואיים וההכרעה במחלוקות בתביעות אלו דורשת מיומנות וניסיון. לכן קיימת פלוגתא האם הליך הגישור יעיל במקרים של רשלנות רפואית.
בעבר הסברה המקובלת הייתה שסכסוכים רגשיים אינם מתאימים ליישוב באמצעות גישור.
אך בעידן שבו הגישור הפך לאלטרנטיבה מוצלחת בחלק מהמקרים ליישוב תביעת גירושין שם פוטנציאל ההתלקחות הרגשי גבוה מאד, יש מי שסוברים שגם חלק ממקרי הרשלנות הרפואית ניתן לפתור בהליך גישור.
למעשה, רוב התביעות שמוגשות כיום לבתי המשפט השונים בישראל, יגיעו ככל הנראה בשלב כזה או אחר לשולחן המגשרים.
בעד ונגד הליך הגישור
להליך גישור בתיק רשלנות רפואית יכולים להיות יתרונות וחסרונות שונים לעומת ניהול ההליך בבית המשפט.
העומס המוטל על כתפי בית המשפט שגורם להתארכות ההליכים במידה משמעותית משפיע גם על ניהול תביעת רשלנות רפואית כהלכה משום שפיצוי הניזוק בגין הנזק יכול להימשך זמן רב. אחת המטרות של הליך הגישור היא לפתרון מהיר יותר של הסכסוך ובהתאם לכך ייתכן שגם קבלת פיצוי תוך זמן מהיר יותר.
ניהול הליך בבית משפט הוא אינו חוויה נעימה לא לעורכי הדין ולא לצדדים. לא פעם מתנהלים דיונים וחקירות בבית המשפט בגסות רוח וללא יראת כבוד לאף אחד מהמעורבים. חקירה צולבת על ידי בא כוח של הצד השני במקרים מורכבים וטעונים של רשלנות רפואית עלולה להותיר צלקת ופגיעה כואבת לא פחות מזו של הרשלנות עצמה.
הגישור חוסך מהתובע את החוויה של שחזור הטראומה מהפגיעה והניסיון להציגו כמי שעדותו אינה אמינה ומהימנה ולא ניתן להסתמך עליה לצורך מתן פסק דין נגד הנתבע.
הכלל במשפט האזרחי הוא שהמוציא מחברו עליו הראייה. לכן על התובע להוכיח את תביעתו נגד הנתבע במידה שתטה לטובתו את מאזן ההסתברויות, קרי מעל 50 אחוזים.
מטבעם חלק ממקרי הרשלנות הרפואית אינם ברורים ונהירים ועולים בהן שאלות מורכבות של משפט ועובדה. בלא מעט מהמקרים גם האמצעים העומדים לרשות התובע לשם הוכחת תביעתו מלבד חוות הדעת אינם מספיקים וקיימת אפשרות שהתביעה תיכשל על רקע הקשיים בהוכחתה והתובע לא יקבל כלל פיצויים.
מטרת הליך הגישור היא לסיים את הסכסוך בפשרה. כך במקרים בהם עולה קושי מהותי להוכיח את התביעה כדאי לעיתים לנהל הליך גישור על מנת למנוע מצב שבו התובע מאבד לחלוטין את עילת הפיצוי שלו על אף שנגרם לו נזק.
ליחצו למידע מורחב בנושא רשלנות רפואית בלידה