דוגמא לתביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד קופת חולים מכבי בעקבות טיפול רשלני של רופא המשפחה שהוביל לחרשות באוזנה של התובעת.
רובנו מכירים את התופעה של חדירת מים לאיזור האוזן, הפוגמת באופן זמני ביכולת השמיעה, עד לספיגת הנוזל באוזן באופן טבעי.
בעיתונים יומיים מגוונים ובלא מעט אתרי אינטרנט פורסם לאחרונה המקרה המצער של אישה בשנות החמישים לחייה, אשר הגישה לבית המשפט השלום בראשון לציון תביעת רשלנות רפואית כנגד קופת חולים מכבי.
על פי תיאור השתלשלות האירועים, כעולה מכתב תביעתה, הגיעה האישה אל רופא משפחה המטפל בה באופן קבוע במסגרת קופת חולים, זאת לאחר שסבלה מאוטם באוזנה הימנית, אשר הוביל לחוסר בשיווי המשקל ולקשיים בשמיעה.
אותו רופא סבר כי מדובר בעוד מקרה של חדירת מים לאוזן, כמפורט לעיל, ועל כן שיחרר את המטופלת לביתה, מבלי שנתן לה הוראות הנוגעות להמשך הטיפול ומבלי שהפנה אותה אל רופא אף אוזן גרון – המתמחה בתחום.
קיראו בהרחבה על: רשלנות רפואית במסגרת רפואת משפחה
לאחר מספר ימים, הידרדר מצבה של המטופלת באופן משמעותי עד שהיא איבדה כל יכולת לשמוע באמצעות אוזן ימין.
לאור זאת היא פנתה מיוזמתה אל 2 רופאים מומחים של קופת חולים מכבי, אשר כמו רופא המשפחה סברו כי מדובר בסתימה הרגילה והשכיחה ועל כן הורו לה ליטול טיפות אוזן.
על פי תיאור העובדות בכתב התביעה, רק לאחר שחלפו ימים רבים מבלי שניתן לאישה כל טיפול ממשי היא נשלחה לבדיקת שמיעה אשר העידה על אובדן השמיעה הפתאומי באוזנה.
הטענות שהועלו במסגרת כתב התביעה
התובעת פורסת שלל טענות ומגוון ראשי נזק במסגרת תביעתה. בין היתר היא טוענת כי התנהלות הצוות הרפואי המועסק על ידי קופת חולים “מכבי” עולה כדי רשלנות רפואית וזאת לאורך שלבי הטיפול בה.
רשלנות זו באה לידי ביטוי בכך שרופא המשפחה, כמו גם שני הרופאים המומחים שבדקו אותה לאחריו, לא הועילו להפנות אותה לבדיקת שמיעה סטנדרטית.
לטענת התובעת, הפניה לבדיקת השמיעה הייתה מתחייבת על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת בנסיבות דנן ומחדל אי הפנייתה מהווה הפרה של כל סטנדרט רפואי סביר ומקובל.
קיראו בהרחבה על מבחן הרופא הסביר
יתר על כן, התובעת טוענת כי אילו היו הרופאים מאבחנים את אובדן השמיעה במועד ופועלים בהתאם לחובת הזהירות המוטלת עליהם, הרי שנזקיה היו נמנעים על ידי מתן טיפול סטרואידי הולם והיא הייתה יכולה להמשיך לשמוע בשתי אוזניה.
מסקנות חוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעם התביעה
על פי ההסדר הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, יש לתמוך כל טענה הקשורה בעניין רפואי במסגרת חוות דעת של רופא מומחה. מודעת לכלל זה, צירפה התובעת לכתב תביעתה חוות דעת של רופא מומחה בעל שם, בתחום אף אוזן גרון.
אותו רופא הסיק כי מוטלת על כל רופא החובה להפנות את מטופלו לבדיקת שמיעה כאשר אותו מטופל משמיע תלונות על הפרעות בשמיעה ו/או תחושת אוטם באוזן.
המומחה מוסיף כי במקרה שהבדיקה אכן מעלה ממצא של אובדן שמיעה יש להתחיל לטפל במטופל על ידי טיפול תרופתי – סטרואידי אינטנסיבי, כאשר מדע הרפואה מכיר בכך שככל שהטיפול האמור ניתן בסמוך לאיבוד השמיעה, הרי שסיכויי המטופל לשוב ולשמוע באוזן הינם גבוהים יותר.
קיראו בהרחבה על מגוון מקרים של רשלנות רפואית באבחון
