לפני כל הליך רפואי מכל סוג, נדרש הרופא המטפל לקבל את הסכמתו הברורה והמודעת של המטופל לביצוע הטיפול. עורך דין עופר סולר מסביר מה קורה כאשר מתבצע טיפול רפואי באדם ללא קבלת הסכמתו כנדרש על פי חוק…
חוסר קבלת הסכמה מדעת מהמטופל הינה דוקטרינה הקובעת כי על הרופא המטפל להסביר למטופלו את מהות הטיפול שהוא עתיד לקבל, בכלל זה הסיכונים הכרוכים בו וכן טיפולים אלטרנטיביים העומדים בפני המטופל.
מטרת הדוקטרינה הינה קבלת הסכמה מדעת לטיפול שיקבל המטופל המתבססת על מודעות מלאה בדבר הטיפול.
דוקטרינה זו מעוגנת כיום בזכות לחירות אישית של כל אדם, והיא באה בכדי לקדם את הזכות לאוטונומיית היחיד, כך שכל אדם יהיה אדון לגופו.
מטרה נוספת הינה מניעת רשלנות בתהליך קבלת החלטות רפואיות, שכן כאשר הרופא מצווה לקבלת הסכמת המטופל יהיה עליו לבצע בדיקה מדוקדקת יותר וקפדנית יותר באשר לטיפול המוצע. 
מתי נחזה בקבלת טיפול ללא הסכמה מדעת?
שני מקרים לא ייחשבו להסכמה;
1. חוסר הסכמה מוחלט כיוון והרופא לא הציג את הנתונים בפני המטופל ושאלו להסכמתו.
2. הסכמה פגומה.
ישנם מספר סוגים שונים להסכמה פגומה:
- הסכמת המטופל התקבלה בהתבסס על מידע חלקי שניתן על ידי הרופא המטפל. המידע שניתן למטופל לא כלל את מכלול הסיכונים הרלוונטים לטיפול, החלופות והסיכויים
- הסכמת המטופל ניתנה בניגוד לתקנת הציבור, קרי, מאדם אשר לא ניתן לראות בהסכמתו הסכמה אמיתית משום שלא ניתן לסמוך על שיקול דעתו, כגון; קטין, פסול דין
- הסכמת המטופל ניתנה לטיפול המוצע, אך הרופא המטפל חרג מהטיפול עליו המטופל הסכים
בית המשפט נדרש לשאלה: האם די בחתימה על טופס רפואי בכדי להיחשב הסכמה מדעת?
נקבע כי אין די בחתימה על “טופס הסכמה מדעת” בכדי להיחשב להסכמה מדעת. חתימה על טופס זה תיחשב להסכמה מדעת רק מקום בו ניתן לחולה הסבר הכולל את המרכיבים שציינו לעיל בנוגע לטיפול שהוא עתיד לקבל (פרשת דעקה).
לא כל מקרה של אי הסכמה מדעת בא בגדר רשלנות רפואית
החקיקה והפסיקה הישראלית מציגות מספר מבחנים אשר יש בהם כדי להכריע האם התקיימה התרשלות בכך שלא נתקבלה הסכמה מדעת מהמטופל אם לאו.
המבחן העיקרי הראשון שנבחן בפסיקה הינו “הרופא הסביר” (ע”א 434/94 ברמן ואח’ נ’ מור – המכון למידע רפואי, ע”א 91\3108 רייבי נגד וייגל). בית המשפט ייבחן האם התנהגות הרופא, בנסיבות העניין הייתה סבירה.
סעיף החוק הרלוונטי הינו 13(ב) לחוק זכויות החולה, תשנ”ו -1996, הקובע את המידע שעל הרופא הסביר להעביר למטופליו בטרם יקבל הסכמתם מדעת ואילו הם;
- האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;
- תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;
- הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;
- סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
- עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
לשון הסעיף מביאה למסקנה כי על הרופא למסור את מכלול המידע אשר היה מספיק כדי לאפשר לאדם הסביר לגבש הסכמה מדעת, אם לא העביר את המידע הרלוונטי כפי שמצוין מעלה, אשר ניתן יהיה לחייבו בנזיקין (פרשת ברמן).
בהליך ע”א 2781/93 דעקה נ’ בי”ח “כרמל” מפי הש’ בייניש נקבע כי ככל שחומרת הטיפול הניתן למטפל פחותה, וככל שניתן לדחות את נתינת הטיפול, כך החובה על הרופא ליידע את המטופל בדבר הטיפול גדלה.
החריג לחוק
מתי ניתן לבצע טיפול ללא קבלת הסכמה מדעת של המטופל? סעיף 15 לחוק זכויות החולה מסדיר נושא זה וקובע מספר מקרים בהם לא תידרש הסכמה מדעת ואלו הם ;
- מצבו הגופני / הנפשי של המטופל לא מאפשר קבלת הסכמת המטופל מדעת
- לא ידוע לרופא המטפל כי המטופל / אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול
- אין אפשרות לקבל הסכמת אפוטרופסו המטופל כאשר מדובר בקטין או פסול דין
- בנסיבות של מצב חירום רשאי הרופא המטפל לתת טיפול דחוף גם ללא הסכמת המטופל מדעת, אם בשל נסיבות החירום לא ניתן לקבל את הסכמת המטופל מדעת
פעמים, הסכמה מדעת תחשב לכזו כיוון שהתנהגות המטופל יצרה רושם אצל הרופא המטפל כאילו זה הסכים מדעת, כפי שסעיף 14 לחוק זכויות החולה קובע.
אז מה צריך להוכיח?
כדי לתבוע סעד נזיקי בגין טיפול שניתן למטופל ונגרם לו נזק, יש להוכיח אי הסכמה מדעת ולא התרשלות הצוות הרפואי. מקום בו הצוות הרפואי נתן טיפול שהינו נכון וראוי בנסיבות העניין, אך זה גרם נזק, ולא ניתנה הסכמה מדעת לקבלת הטיפול, הצוות הרפואי יואשם ברשלנות רפואית (ראה פרשת דעקה).
גם בהעדר הוכחת נזק בגין הטיפול שניתן למטופל, ניתן לתבוע בגין הפגיעה באוטונומיה של היחיד בכך שניתן לו טיפול רפואי ללא הסכמתו מדעת ואף בעניין זה נקבעה ההלכה בפסק הדין בעניין דעקה וכן בפסק הדין בעניין חליבה אייל נ’ מדינת ישראל משרד הבריאות.
המאמר נכתב ע”י עורך דין עופר סולר, המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית וטיפול בנזקי גוף. באתר הבית של עורך דין עופר סולר תמצוא מידע נוסף בנושא רשלנות רפואית.