אודות

medical malpractice או בעברית רשלנות רפואית פירושו הענקת טיפול רפואי לאדם, תוך סטייה וחוסר זהירות קיצוני, שגרמו לנזקי גוף למטופל.

מקרים אלה מתרחשים בכל יום, כמעט בכל מוסד רפואי בישראל ובעולם. בין אם המדובר במוסדות קופת חולים, בתי חולים, מרפאות פרטיות, מוקדי רפואה דחופה ובין אם המדובר בקליניקות רפואה פרטיות או במכונים לביצוע טיפולי יופי ואפילו ניתוחים פלסטיים.

במרבית המקרים, לעקבות אירוע של רשלנות רפואית עולה לניזוק הזכות להגיש תביעה משפטית ולדרוש פיצויים מהגורם הרשלן.

בלוג זה מנוהל על ידי סולר קפלינסקי רשלנות רפואית, המשרד המוביל בישראל בייצוג נפגעים עם למעלה מ-19 שנות ניסיון משפטי.

בבלוג תמצאו סקירה מקיפה בנושאים אקטואליים, פרשנות של פסיקת בתי המשפט בנושא דיני נזיקין בכלל ורשלנות רפואית בפרט, דוגמאות למקרי רשלנות רפואית נפוצים וכאלה שפחות מוכרים ועוד.

“רופא אומן שריפא ברשות בית הדין והזיק, פטור. חבל בו יותר מן הראוי לו הרי זה חייב” (בבא קמא ט’ ג’)

בכל בעיה בריאותית אנו ניגשים לרופאים, אנו סומכים עליהם בעיניים עצומות, כל טיפול, ניתוח, בדיקות ופרוצדורות רפואית שהם ממליצים לנו עליהם, אנו מבצעים. אנו סומכים על הידע שלהם ולעיתים מאוד קרובות משווים אותם לאלוהים.

אך מה קורה שהרופא טועה? מה עושה חולה אשר נפגע באופן אישי או בריאותי מהרופא המטפל שלו? אחות אשר החליפה עירוי דם בעירוי דם שגוי?

רופאה מרדימה אשר נרדמה במהלך ניתוח ולא שמה לב שהמטופלת איבדה דופק ונשימה? רשלנות רפואית מיוחסת גם לאנשי צוות אחרים: אחיות, עובדי סיעוד, טכנאים ואף אנשי מנהלה.

רשלנות רפואית הינה מתן עזרה ושירותיים רפואיים, אשר גורמים לנזק ופגיעה באדם המטופל, בזדון או ללא כוונת תחילה. אך, לא כל פגיעה ללא כוונת תחילה במטופל נחשבת לרשלנות רפואית.

הרפואה איננה מדע מדויק, ולמרות השמועות, הרופא הוא לא אלוהים, וייתכנו תקלות, בעיות ותוצאות קשות ומאכזבות. רק אם יוכח בבית משפט שהטיפול הניתן היה לוקה בחסר, רק אז יוגדר המקרה כאירוע רשלנות רפואית.

להלן דוגמאות של מקרי רשלנות רפואית:

• מתן תרופה לאדם הסובל מאלרגיה לאחד ממרכיבי התרופה

• אדם הנדבק מאיידס אחרי קבלת עירוי דם

• אשפוז כפוי לחולי נפש (כליאת שווא)

• גרימת נזק בלתי הפיך, כגון: כריתת איבר גוף שלא לצורך

• גרימת מוות לתינוק במהלך הלידה

• גרימת נזק בלתי הפיך לתינוק בזמן הלידה

• גרימת נזק או מוות לאם בזמן הלידה

• רשלנות במעקב הריון אשר בעקבות כך גרמה להפלה

• רשלנות בביצוע ניתוח פלסטי

• רשלנות המרשם תרופות (תרופות שגויות או משגה בכמות התרופה)

• רשלנות באבחון מחלות (איידס, סרטן, פרקינסון, אלצהיימר וכדומה)

• רשלנות באבחון מחלות לב

• רשלנות בפענוח ממצאי רנטגן, אולטרסאונד, CT ,MRI וכדומה

• רשלנות במהלך ניתוחים

• רשלנות אשר גרמה למוות בעקבות אבחון לא נכון או איחור במתן טיפול רפואי

רשלנות רפואית וחוק

במדינת ישראל לא קיים חוק ספציפי לרשלנות רפואית אלא היא נכנסת תחת הקטגוריה של פקודות נזיקין סעיפים 35, 36. כול אדם המעוניין לתבוע רופא, אחות או איש צוות רפואי, חייב להוכיח על פי חוק רשלנות רפואית בהתאם לסעיפי החוק.

תביעות מסוג רשלנות רפואית, הן מהמסובכות במערכת המשפטית. אדם החושב שנגרם לו נזק מטיפול רפואי, חייב לגשת לעורך דין מומחה על מנת לקבל ייעוץ ולראות האם יש עילה לתביעה.

במקרים בהם יימצא עורך הדין עילה לתביעה, יפתח תיק חקירה, יאספו כל הנתונים והתיק הרפואי של הנפגע ותוגש תביעה לבית המשפט נגד איש הצוות הרפואי או בית החולים, בו קרה המקרה. מומלץ לפנות רק לעורך דין בעל ניסיון מוכח בתביעות מסוג זה.