מנהל אתרחסימה והיצרות העורקים הכליליים אשר מובילים דם ללב הינה תופעה המקדמת התרחשות הפרעות בתפקוד שריר הלב, ובהן: אוטם שריר הלב, הפרעות בקצב הלב עד דום לב, אי ספיקה לבבית ותעוקת חזה. על מקרי רשלנות רפואית במהלך צינתור…
חסימה בעורקי הלב הינה פועל יוצא של אורח החיים המודרני, המתאפיין בהשמנת יתר, מיעוט פעילות גופנית, עישון, כולסטרול ולחץ דם גבוה, כאשר בעיות קרדיולוגיות מהוות כיום אחד מגורמי התמותה המובילים בעולם המערבי.
השיטה המקובלת לטיפול בבעיה של חסימה בעורקים הינה צינתור לב, המבוצע במקביל לניתוח המעקפים המסורתי.
צינתור הינו פעולה כירורגית פולשנית, אשר ככל התערבות רפואית אחרת מסוג זה כרוכה בסיכונים וסיבוכים טבעיים, חלקם מופיעים באופן מיידי תוך כדי ביצוע הצינתור וחלקם מתפתחים בהמשך.
במקרים מסויימים נגרמים הסיבוכים כתוצאה של רשלנות רפואית בביצוע פעולת הצינתור עצמה בחוסר מיומנות או בשל היעדר מעקב ופיקוח רפואי נדרש טרם הפעולה ולאחריה.
פעולת הצינתור
צינתור לב מתחלק לשני סוגים: אבחוני וטיפולי.
צינתור אבחוני מבוצע כהקדמת תרופה להתרחשות התקף הלב ובמהלכו מאותרות נקודות החסימה בעורקים המובילים דם ללב, אופן החסימה ודרגתה.
התחקות אחר אופי הבעיה מאפשרת בחירה בשיטת הטיפול האופטימילית עבור החולה.
הפעולה, אשר אורכת כרבע שעה, מתבצעת תחת הרדמה מקומית ובמהלכה מוחדר צנתר דק דרך העור המגיע עד בסיס המוצא של העורקים הכליליים.
הצנתר מכיל חומר נוגד, אשר מאפשר מעקב אחר המתרחש בחלל העורק באמצעות מוניטורים ומצלמות זעירות.
פיתוחים וחידושים טכנולוגיים שחלו בתחום צמצמו את שיעור היחשפות המטופל לסיבוכים אפשריים בעקבות ביצוע הפעולה.
בצנתור הטיפולי מתבצעת פעולה כירורגית של פתיחת החסימה בעורקים הסתומים באמצעות החדרת חוט תיל עדין ומעליו צנתר בצורת בלון, אשר מנופח באופן ידני בחלל העורק וגורם להרחבת העורק ולדחיסת החסימה לדפנותיו.
כיום מבוצע הצינתור הטיפולי בשילוב תומכן, המקטין באופן משמעותי את שיעור הסיבוכים המיידיים והמאוחרים בעקבות הצינתור.
התומכן הינו רשת מתכתית דקה בצורת גליל, אשר נצמדת לדפנות העורק במהלך ניפוח הבלון ונותרת בגוף לאחר הוצאת הבלון.
לתומכן ניתן להוסיף כיום גם טיפול תרופתי, המאפשר שחרור הדרגתי של חומרים נוגדי קרישה, או להחדירם לגוף באמצעות הזרקת תכשירים מדללים לתןך הוריד.
אלה משפרים את הצלחת הליך הצינתור ותורמים להארכת תוחלת חייו של החולה.
הצינתור הטיפולי אורך כשעה לערך, מבוצע כאשר המטופל נמצא בהכרה מלאה ובסיומו נשאר החולה להשגחה במסגרת אשפוז לילה.
סיבוכים הכרוכים בביצוע הצינתור
פעולת צינתור לב, ובייחוד הצינתור הטיפולי, כרוכה בסיבוכים אינהרנטיים לביצוע ההליך, ברמה המיידית ובשלב מאוחר יותר.
הסיבוך המיידי העיקרי הינו היווצרות קרישי דם, כתגובה טבעית להחדרת הצנתר, אשר מהווה גוף זר.
קרישי דם עלולים להיסחף לריאות, ללב ולרגליים ומהווים סכנה ממשית למות המטופל.
סיבוך מיידי נוסף הינו היווצרות קרע בדופן העורק הכלילי, אשר עשוי לגרום לחסימת העורק.
סיבוכים אלה מצריכים עירנות של הרופא מבצע הצינתור והתערבות ניתוחית דחופה.
בין הסיבוכים הנגרמים בהמשך נמנים:
- היצרות חוזרת, המופיעה באזור הטיפול עד כחצי שנה מהצינתור, כתגובה של העורק להתערבות המלאכותית. התופעה מתאפיינת בגדילה פראית של תאי שריר החודרים לחלל העורק או בנסיגת הרקמה הגמישה של כלי הדם.
- קרע בלב – כתוצאה מניקוב שגורם הצנתר בשריר הלב. תופעה זו הינה מסוכנת ביותר ומחייבת אבחון מיידי היות ודם הדולף מחלל הלב לקרומו עשוי לגרום ללחץ על הלב ולמות המטופל.
- הפרעות בקצב הלב – מעבר הצנתר בחלל הלב גורם לכיווץ דפנות הלב. במקרה של הפרעת קצב קשה נדרשת התערבות דחופה במתן שוק חשמלי או בהשתלת קוצב לב.
- גרימת נזק לכלי דם – עשוי להוביל לדימום בהיקף נרחב עד צורך במתן עירוי דם.
- פיתוח תגובות אלרגניות לחומר הניגוד העובר בצנתר – תגובות חריפות יתבטאו בחסימת דרכי הנשימה ואף בחנק.
- בנוסף יכולות להיגרם תופעות של אי ספיקת לב ואי ספיקת כליות, כתגובה לחומר הניגוד.
חובת הזהירות החלה על הרופא המטפל
על הרופא המבצע את הצינתור חלה חובת הזהירות הכללית הקבועה בפקודת הנזיקין וכן חובת זהירות קונקרטית המתקיימת מכוח יחסי רופא – מטופל ומחייבת מתן הסבר מקיף לפציינט אודות הפעולה והסיבוכים הכרוכים בה, לצד קבלת הסכמה מדעת של המטופל לביצוע הטיפול.
בצינתורי לב קיימת חשיבות רבה להערכת מצבו הגופני הכללי של המטופל טרם ההליך וביצוע בדיקות מקדימות חיוניות, היות ולעיתים הפעולה עצמה מבוצעת במיומנות הנדרשת אך בעקבותיה נגרמת פגיעה במערכות אחרות בגוף, אשר מסכנת את החולה.
בסיום הצינתור נדרשת השגחה קפדנית אחר תגובת הגוף והערכת מצבו הקליני והגופני של המטופל, תוך ביצוע בדיקות מעקב שגרתיות והתייחסות לתלונות המטופל על מיחושים וכאבים.
אמצעים אלה הינם הכרחיים לצורך איתור סיבוכים והידרדרות אפשרית במצבו של המטופל ולשם מתן טיפול מתאים באופן מיידי או התערבות רפואית אחרת, ככל הנדרש.