האם ידעתם כי במקרים של אי וודאות בקביעת נסיבות פטירתו של אדם וכאשר קיים חשש לרשלנות רפואית, ניתן לבצע ניתוח לאחר המוות Autopsy ולקבל חוות דעת מומחה?
באמצעות נתיחת גופו של הנפטר ניתן ללמוד על הנסיבות שהובילו למותו, מקום שנסיבות אלו עמומות או אינן ידועות.
במקרים שבהם אדם נפטר לאחר טיפול רפואי מורכב (במהלך ניתוח לדוגמא) ונסיבות פטירתו אינן ודאיות או שקיים חשש מצד בני המשפחה לאירוע רשלנות רפואית – ניתן לדרוש כי תבוצע נתיחה שלאחר המוות שלאחריה יקבלו בני המשפחה חוות דעת רפואית של פתולוג מומחה.
המכון לרפואה משפטית שמשכנו בתל אביב, הוא המוסד הציבורי היחיד בישראל אשר מספק את שירותי הנתיחה לאחר המוות.
לא למותר לציין כי חוק האוטונומיה והפתולוגיה, התשי”ג – 1953, מסדיר עוד שני סוגים של ניתוח לאחר המוות – ניתוח למטרות לימוד וניתוח לצורך נטילת איבר מהמת לשם ריפויו של פלוני.
על פי ההלכה היהודית, יש בנתיחה שלאחר המוות כדי להביא לפגיעה בכבוד המת. ודוק, ערך קדושת מחייב את השמירה על שלמות גופו ועל כן ההלכה אוסרת ניתוח מסוג זה.
אף על פי כן, ישנם מקרים חריגים שבהם רבנים מתירים את ביצוע הניתוח, זאת במידה ויש בו כדי להציל את חייהם של אנשים אחרים.
כך, באם הניתוח יעלה ממצאים שעשויים לסייע בריפוי סרטן ומחלות קשות נוספות.
נתיחה לאחר המוות במקרים של חשש לרשלנות רפואית – אימתי?
כאשר גורמים לא טבעיים הובילו למותו של המנוח, כגון רשלנות או מחדל של הצוות הרפואי שטיפל בו, תקום לתובעים מכוח עיזבונו עילת תביעה נזיקית כנגד המוסד או הרופא הרשלן.
דע עקא, האדם הסביר אינו בעל הכלים הרפואיים המאפשרים לו להסיק כי התרשלות הצוות הרפואי גרמה למות יקירו. על כן, במקרים שעולה חשש, כי סיבת המוות מקורה ברשלנות רפואית, על משפחת המנוח לבקש כי יבוצע בו ניתוח לאחר המוות Autopsy.
נתיחת הגופה עשויה להוביל לממצאים לפיהם המנוח נפטר כתוצאה ממתן מרשם תרופות במינון שגוי, אשר הוביל למותו כתוצאה מהזנחת המעקב הרפואי בו, אבחון לקוי של מחלתו ועוד.
על בסיס הממצאים הללו ניתן יהיה לגבש את תביעת הרשלנות, כמו גם לחזק את הוכחת יסוד הקשר הסיבתי של התביעה האמורה.
קיראו בהרחבה על: מקרי מוות בגלל רשלנות רפואית חמורה
התנאים לביצוע ניתוח לאחר המוות על פי חוק בישראל
הליך הנתיחה שלאחר המוות מעוגן בחוק חקירת סיבות מוות, אשר נחקק כבר בשנת 1958 ונוגע לכל מקרה שבו עולה צורך בביצוע נתיחה, בין אם מחשש לאירוע רפואי רשלני ובין אם במקרים אחרים.
על פי החוק, יש לבצע את הניתוח רק במקרים שמעלים חשש סביר שהמנוח נפטר באופן לא טבעי או בעקבות עבירה פלילית שבוצעה בו.
על פי החוק הנ”ל, ביצוע הנתיחה תלוי בהסכמת שאריו של המנוח או לחילופין במתן צו מטעם בית המשפט המאפשר את ביצוע הנתיחה שלאחר המוות.
לאורך השנים, גיבשה הפסיקה שני תנאים אשר בהתקיימותם ייתן בית המשפט צו לעריכת הניתוח: ראשית, נדרש שיהיה חשש סביר שהמנוח נפטר עקב רשלנות, הזנחה או עבירה ובנוסף ישנו צורך בניתוח לשם בירור סיבת המוות.
על פי ההלכה שנקבעה בבג”ץ 535/89 מלכה ריצ’וול נ’ כבוד שופט בית משפט השלום בחיפה – ד’ גרשון, דרישת סיבת המוות, כאמור, כוללת גם את האירועים שקדמו לאירוע המוות ולא נוגעת דווקא לאירוע המיתה.
אדם שיבצע ניתוח במת ללא קבלת הסכמת משפחתו או ללא צו בית משפט עובר עבירה פלילית, בגינה ניתן להטיל עליו עונש של עד שלוש שנות מאסר.
במידה ותרצו לשאול או לקבל סיוע אישי ליחצו כאן לפנייה וקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין עופר סולר
