מנות דם מזוהמות – רשלנות רפואית במתן עירוי דם

עירוי דם במרבית במקרים הינו הליך בטוח ומציל חיים, אולם לעיתים מנות דם אלו מזוהמות ועלולות לגרום לסכנת חיים. לחצו לקריאה על רשלנות רפואית ומנות דם מזוהמות.
עירוי ומנות דם מכל סוג הם פעמים רבות הליך מציל חיים. ברפואה המודרנית נעשה שימוש רחב היקף במנות דם, לא רק לאחר תאונה או פיגוע אלא גם במהלך ניתוחים או כתוצאה ממחלות שונות.
במהלך עירוי דם מבוצעת העברה של דם או של חלק ממרכיביו ממנת הדם, שנתרמה על ידי אדם בריא, לאדם הזקוק לתוספת דם כתוצאה מדימום, או כאשר הוא נזקק למרכיבים מסוימים בדם.
במהלך העירוי מוחדרת מחט אל הוריד ודרכה מועבר הדם לגופו של המטופל. מנות הדם לעירוי נאספות מתורמים שנמצאו מתאימים והם בריאים, עוברות בדיקות שונות ומאוחסנות בבנק הדם. עם זאת, לעיתים עלולות מנות הדם לפגוע במטופל או אף לגרום לסכנת חיים, לדוגמה כאשר הן מזוהמות ונגועות במחלות, כגון צהבת או איידס.
מנות דם מזוהמות
מחלת האיידס –  מאז שנת 1987 הוחל בביצוע בדיקות קפדניות של מנות הדם שנתרמו במטרה לאתר מנות הנגועות באיידס. בדיקות אלה הן יעילות ביותר, והסיכוי שמנה כלשהי תהיה נגועה במחלה הוא נמוך ואף שואף לאפס.
עם זאת, לפי חוק פיצוי לנפגעי עירויי דם (איידס) 1992, זכאי אדם שלקה באיידס כתוצאה מעירוי של מנת דם נגועה, לפיצוי כספי בהתאם להחלטת וועדת מומחים מיוחדת.
מחלת הצהבת – באשר למנות דם הנגועות במחלת הצהבת, המצב מורכב יותר. בהיסטוריה הרפואית מתועדים לא מעט מקרים בהם קיבל חולה עירוי הנגוע בנגיף הצהבת ופיתח סיבוכים רפואיים שונים, החל ממחלת הצהבת וכלה בשחמת הכבד.
מנות הדם המגיעות לבנק הדם עוברות בדיקות קפדניות ביותר. עם זאת, לרוע המזל, בערך בין אחוז אחד לשני אחוזים מהמנות, לא מזוהה נגיף הצהבת למרות הבדיקה.
בארץ עדיין לא נחקק חוק המסדיר את הפיצוי במקרה של חולים שנפגעו כתוצאה מעירוי דם הנגוע בצהבת, והפסיקה במקרים אלה תלויה בנסיבות המקרה.
הוכחת רשלנות רפואית במקרה של עירוי דם
במקרה ת”א (מחוזי ת”א) 347/93 הגיש עורך הדין של התובע תביעה בגין רשלנות רפואית בעקבות מחלת שחמת הכבד שהתפתחה לטענת התובע לאחר מתן עירוי של מנת דם שהייתה נגועה במחלת הצהבת.
התובע, שסבל ממחלת כליות קשה, מכיב בתריסריון ומלחץ דם גבוה, הגיע לסניף קופת החולים והתלונן על כאבים בברכיו. הוא נבדק על ידי רופאה שהורתה לו ליטול תרופות שונות לשיכוך כאבים במשך מספר ימים.
לאחר החמרה במצבו, הובל התובע לבית החולים ושם אובחן כי הוא סובל מדמם בדרכי העיכול ומכיב. לאחר האבחון קיבל התובע עירוי דם, שלרוע המזל, היה נגוע בנגיף הצהבת. בעקבות העירוי התפתחו אצל התובע זיהום בכבד ומאוחר יותר גם מחלת שחמת הכבד.
לאחר הצגת הראיות על ידי עורך דינו של התובע, קבעה השופטת כי במקרה זה התרחשה רשלנות רפואית על ידי הרופאה המחליפה בקופת חולים, שלא אבחנה את סיבת הכאבים. השופטת חייבה את קופת חולים לפצות את בני המשפחה לאחר פטירתו של התובע, בגין הנזקים שנגרמו לו לאחר שקיבל את עירוי הדם המזוהם ולקה במחלת הכבד.